<h1>שבלי הלקט הלכ' מילה סימן א'</h1>
<h2>דף ח:</h2>
תשובות רבינו יצחק בר שאול זצ"ל [בכ"י ב' איתא ר' יצחק בר שמואל זצ"ל.] על בן הנולד סמוך לחשיכה אך היה נראה יום אבל היו כוכבים קטנים נראין מאד נראה לי כי יש לסמוך על כוכבים לספק לכל הפחות ולמול למחרת כיון שלא יהיה יום המחרת לא שבת ולא יום טוב ואע"פ שהיה הרקיע מנהיר כעין אור היום פעמים שאין מתחיל להחשיך מהר כל כך אע"פ שהוא כבר לילה אפי' כשאין אור הלבנה כלל בתחילת הלילה כ"ש כשיש אור הלבנה ואע"פ שפעמים שמשתנין סדרי בראשית כדאיתא במועד קטן כי נח נפשיה דפלוני איתחמייא כוכבי ביממא זהו שעדיין היה ידוע וברור שעדיין היה יום גדול. אבל סמוך לחשיכה אין לתלות אלא בחמה ואפי' למחרתו שבת הדעת נוטה ומכרעת לסמוך על הכוכבים שכתבת שהיו נראין קטנין מאד אע"פ שיש לומר שאם היה לילה היו נראין גדולים ביותר כי מתוך ההלכה משמע שמשעת ראייתן יסמכו עליהן לענין איסור מלאכת שבת אפי' אם אינן נראין כקטנים מאד לחשוב לילה עליהן בפחות מג' לכל הפחות נחשוב אותן כבינונים ובשלשה מהם לילה ואין לומר דכוכבים קטנים דקאמר לסמוך עליהן לענין מלאכה בין לקולא בין לחומרא היינו כוכבים הידועים שכשיהיה לילה יהיו גדולים ודווקא לבקיאין בשמות הכוכבים הקטנים ויודעים מקום קביעתן מהני אבל לשאינן מכירין לא ועוד שהגדולים שהיו נראין גדולים בשעת לידת הנולד מוכיחין על הקטנים הנראין קטנים מאד שאינן מן הקטנים הנראין ביום ויום סמוך לאלתר ואם להוצאת ראש הנולד חוץ לפרוזדור ראו הכוכבים נראה לי כיון שראוי לחלל עליו את השבת כ"ש כאן שאין כאן חילול שבת אבל אם לאחר הוצאת הראש נשתהא שעור מרובה טרם ראות הכוכבים אז אין לסמוך על הכוכבים ואם לפי שיעור המשערין דומה להם בבירור שהיה יום בהוצאת הראש אין להם אלא מה שעיניהן רואות ויהיה נימול לשמונה אפי' אירע בשבת אפי' החזיר ראשו ונשתהא לחזור ולהוציאו עד הלילה ואם יש שום ספק יהא נימול לתשעה ואפי' יהא בחול עד כאן תשובתו. ירושלמי בראש השנה פרק אם אינן מכירין אותו אמר עד אחד נולד לאיש פלוני בשבת מלין אותו על פיו חשיכה מוצאי שבת מטלטלין על פיו ר' אמי מטלטל על פומא דמלויתה ר' מתניה מטלטל על אבריתיה דזהרא ר' אמי מל על פי נשים דאמרן שמשא הוה על סוסיתה.
